top of page

אהובה, צ'נגדו

mmexport1575604519768.jpg

אני אהובה, אמא לתהל בת ה 9 מיקה בת ה 7 ואדם התינוק בן העשרה חודשים שנולד בזמן השליחות שלנו וחושב שהוא סיני אמיתי. נשואה לאורי. מטפלת רגשית, ביבליותרפיסטית. 

אני גרה זו השנה השלישית בצ'נגדו שבסין בעקבות עבודתו של אורי במשרד החוץ. אני ממשיכה בכל השנים הללו להעמיק את השאלות והתובנות באשר לזהות המקצועית שלי, באשר להורות שלי ובכלל...למי ומה ואיך אני רוצה להיות ולעשות.

AHU1.jpg
AHU.jpg
AHU2.jpg

מה הדבר הכי חשוב שארזת איתך לרילוקיישן?

אמממ....שאלה טובה. אני חושבת שאת יכולת הכתיבה שלי. היא עזרה לי במעברים, בהתמודדויות הרבות וגם בבניית הזהות המקצועית שלי פה והיא עוגן גדול שלי. וגם את המשפחה שלי כמובן.

 

מה הכי טוב ברילוקיישן?

אפשרות לחיות חיים שיש בהם אוויר, מעין פסק זמן מהעומס השוחק של הארץ. אפשרות לטייל במקומות שחלמתי להיות בהם...זמן אמיתי להיות עם הילדים שלי שהוא לא רק מירוץ בין משימות. זמן לחוות עם הבנות שלי ובן הזוג שלי חוויות מעצבות חיים ביחד. להיות חלק אמיתי מהמסע האחד של השני באופן הכי חזק שניתן לדמיין.

 

מה האתגר העיקרי?

קשה להגדיר את העיקרי. אני חושבת שהאתגר העיקרי שלי היה בטלטלה של המקומות הבטוחים והיציבים בחיי. מקומות שבחרתי להיות בהם ושאהבתי מאד. יש במעבר הזה טלטלה למימד של הזהות. המקצועית, הזוגית, האישית. במעבר הספציפי לסין יש שוני תרבותי עצום. יש קושי עצום לתקשר. מקומות שמעמתים אותך עם חוויות מורכבות של זרות ותלות שלא נגישות בחיי היומיום הבוגרים בדר"כ. וגם כמובן המרחק הפיזי מהמשפחה והחברות שלי.

 

איך קיבלת החלטה לעשות רילוקיישן?

האמת? בקושי רב ואחרי התלבטויות רבות 😊 

 

איך הייתה ההתחלה?

מאתגרת מאד. כמה שידעתי ושמעתי כמו בכל חוויה אישית אין קיצורי דרך. הקושי לתקשר והשוני התרבותי היו מאתגרים מאד. הזמן הפנוי שבבת אחת פוגש אותך לא בטיימינג שבדיוק חשבת שתשבי רגל על רגל ותקראי ספרים...זה פתאום מפגש מאד גדול עם עצמך. שוב. ובאותו הזמן ההתחלה דרשה אנרגיות עצומות בתיווך של החיים החדשים לבנות שלי, דבר שהיה גם שואב וגם מציל באותה הנשימה.

 

 טיפ למישהי שלפני רילוקיישן

 להחזיק בראש את הזמניות של החוויה הזאת במובן הטוב. לאפשר לעצמך להיות במקומות של האי ידיעה, של מה הולך להיות ולקרות ולאפשר לעצמך להיות ולעשות דברים שלא בהכרח מוכרים לך. לקבל עזרה תוך כדי וכבר בהתחלה אם יש צורך. לדבר ולספר לאנשים שקרובים אליך מה עובר עלייך. לנסות לקבוע מראש דברים שעושים לך טוב. לי אישית חופשה באיזה חוף ים בתאילנד ממש עושה את ההבדל😊...אז טיולים מהסוג הזה ממלאים באנרגיה ושמחה.

 

 

יש משהו שגילית על עצמך במהלך הרילוקיישן והפתיע אותך?

ברור. אני כל הזמן מגלה על עצמי עוד ועוד דברים. כל הזמן בתהליכי התפתחות. הגעתי לכאן ממקום טוב מקצועית, מקום שלקח לי זמן רב להגיע אליו. אחרי שינוי מקצועי מהותי וכאן נדרשתי שוב להתחיל מהתחלה. קודם כל גיליתי שזה אף פעם  לא "מההתחלה", שמה שיש לנו הוא שלנו. שהדרך גם אם נדמה שהיא לא הולכת באיזה מסלול הגיוני יש לה את החוכמה והחיבורים שלה. היו לי כאן ניסיונות מקצועיים שככל הנראה לא היו מגיעים לפתחי בשלב הזה בארץ, או יותר נכון, גיליתי שלפעמים כשמשתנה הקונטקסט פתאום אני מאפשרת לעצמי להתנסות בעוד ועוד דברים ומרחיבה מאד את הגבולות.

 

סיפור מעניין מהרילוקיישן – אנשים מעניינים/ חוויות תרבותיות / תובנות אישיות.

יש המון.....בהיבט המקצועי, למדתי ביבליותרפיה לתואר שני בחיפה. הלימודים היו אושר גדול בשבילי. בשוק העבודה חוויתי כל הזמן איזה צורך להצדיק את עומק הטייטל של סוג הלימודים שלי אל מול ההיררכיה של המקצועות הטיפוליים במקומות ציבוריים ובכלל. כשהגעתי לסין והתחלתי לדבר על טיפול ועל השילוב של הטקסט הרגשתי שאני משתחררת מהכבלים התרבותיים של התפיסה הזאת שהגיעה איתי מהארץ ופוגשת את ההיפך. פגשתי תשוקה עזה להיפגש עם עולם הרגש לעיתים לראשונה. וההיבט של שילוב טקסטים, סיפורים, שירים וכולי היה מושלם. מצאתי את עצמי מדברת על טיפול, ביבליותרפיה עם מתרגמת שמתרגמת את התוכן און ליין לסינית מול מטפלים סיניים ושוב הרגשתי כמה חזקה השפה הטיפולית הזאת וההבנה על הזהות המקצועית שלי, דווקא מול השוני התרבותי והשפתי התעמקה עוד ועוד.

 

יש אינספור חוויות מצחיקות ומעניינות בהיבט התרבותי שאנחנו בתוכו.

העובדה שאנחנו מערביים בצ'נגדו שהיא עיר סינית מתפתחת שאין בה קהילה מערבית גדולה היא נתון שיוצר חוויות שכאלה על בסיס יומיומי. הבנות שלי מככבות כבר באינספור פרסומים ברשתות החברתיות של אנשים שהצטלמו איתן ובפרסומים של מקומות שביקרנו בהם. אין ממש דרך לשלוט בזה, רק להבין את הסקרנות ולהנות מזה :)

bottom of page