top of page

רומי, לונדון

תמונה שלי ברחוב _יהודי_.jpg

אני רומי, עברתי ללונדון לפני 8 שנים ללימודי תואר בעיצוב גרפי.

סיימתי את התואר לפני 4 שנים, הכרתי את בן זוגי הבריטי ונשארתי לגור ולעבוד פה.

כיום עובדת כצלמת ומעצבת קריאייטיב.

מוזמנים לראות את האינסטגרם והאתר שלי 

שאלות על לונדון? כתבו לי

  • Instagram - Grey Circle
תמונה שלי ברחוב _יהודי_.jpg

תמונה שלי ברחוב "יהודי"

אני בטיול במחוז קורנוול.jpg

אני בטיול במחוז קורנוול

פיש אנד צ'יפס טבעוני.jpg

פיש אנד ציפס טבעוני

הנוף מהבית שלנו.jpg

הנוף מהבית שלנו

מה הדבר הכי חשוב שארזת איתך לרילוקיישן?
שום דבר לא מכין אותך לרילוקיישן. לפחות לא כשאת בת 20 וקצת ועוברת למדינה זרה לגור לבד. התשובה אולי קיטשית, אבל את האומץ והתעוזה שלי. שום דבר פיזי לא באמת היה משנה משהו. את הכל אפשר לקנות. אבל את הכוחות והחוזק הנפשי שלקחתי איתי הייתי צריכה והרבה ממנו. אחרת לא שורדים.
מה הכי טוב ברילוקיישן?
זה מאוד אינדיבידואלי, מבחינתי זה היה לגלות עולם חדש ולהכיר אנשים שלא הייתי מכירה בשום סיטואציה אחרת. אחת החברות הכי טובות במהלך הלימודים שלי היא מהודו, קטנה ממני ב4 שנים, העולמות שלנו שונים לחלוטין. ועדיין התחברנו ברמה מטורפת. היא כמו אחות בשבילי.
מה האתגר העיקרי?
געגועים. למשפחה, לבית, לחברים, למוכר והטוב, לפלאפל ממש טעים ב5 שקל, למזג האוויר. געגועים וזכרונות.
איך קיבלת החלטה לעשות רילוקיישן?
הייתה בי נחישות שהיום לא הייתי מצליחה לשחזר. מעין סוג של חוסר פחד. מבחינתי זו הייתה השקעה בעתיד שלי ולא להיות עוד אחת שנמצאת בשבלונה.
איך הייתה ההתחלה?
לא פשוטה, וזה סיפור בפני עצמו. למזלי היה פורום סטודנטים לשנה שבה התחלתי ויצרתי קשרים עם מי שיהיו סטודנטים איתי עוד לפני שנפגשנו. זה היה בדיעבד ממש חשוב כי זה נתן לי (ואני מניחה שגם להם) נחיתה יותר רכה.
טיפ למישהי שלפני רילוקיישן
תאמיני בעצמך. אל תתני לאף אחד להוריד אותך. כן, כנראה שיהיה לך קשה. זה חלק מהחוויה. יש לך הזדמנות לחוות את העולם בצורה אחרת למה שאת רגילה. ו..תמיד אפשר לחזור אם הגעת להחלטה שזה לא בשבילך.

יש משהו שגילית על עצמך במהלך הרילוקיישן והפתיע אותך?
דבר כזה משנה בן אדם. גיליתי על עצמי המון דברים, על עצמי הישנה ועצמי הנוכחית. גיליתי תעצומות נפש מאוד חזקות שלא ידעתי שיש לי וזה נוגע בכל כך הרבה דברים.
סיפור על מפגש עם ה"תרבות החדשה"
אני גרה בלונדון כבר שמונה שנים והיום חוויתי את הדבר הכי בריטי שקרה לי איי פעם.
נוסעת בטיוב בלעבודה. הרכבת עוצרת באחת התחנות בדרך, הדלתות מצפצפות להיסגר ומישהי מנסה להשתחל פנימה (סיטואציה בריטית א) ‏ועל הדרך שופכת עליי את כל הקפה שלה.
כל אדם שפוי יהיה די עצבני במצב הזה, הבחורה הייתה צ׳יל באופן בריטי למדי (סיטואציה בריטית ב).
אני לא יכולה ללכת לעבודה עם מכנס ‏לבן ספוג    ‏כתמי קפה. היא מציע לקנות לי מכנס חדש (סיטואציה בריטית ג).
יורדות מהטיוב ליד העבודה שלי. חנות הבגדים הבודדה באזור היא כ-15 דקות הליכה. אז הלכנו. מוצאת את עצמי הולכת לשופינג עם אישה זרה. ההליכה הכי מוזר אבר.
‏היא מפתחת איתי סמול טוק, שואלת אותי במה אני עובדת ועם איזה לקוחות,  ‏שואלת מאיפה קניתי את המכנס שהרסה (סיטואציה בריטית ד). אני לא יודעת אם להתעניין בחזרה מתוך נימוס בריטי, לכעוס, לצחוק...
‏נכנסנו לחנות. היא מנסה לייעץ לי על כמה זוגות מכנסיים, אני תכלס רק רוצה למצוא משהו נורמלי ולעוף, יש לי ים עבודה ואני מאחרת.
‏לוקחת כמה זוגות למדוד זריז, בפנים חושבת לעצמי שיש מצב שהיא דופקת דוך ובורחת אל עבר עשן התחבורה הציבורית בסיטי.
‏יוצאת מתא המדידה. ‏היא עוד שם, עם רוגע בריטי שלא ראיתי כמותו.
הולכות לקופה. היא משלמת. באה ללוות אותי החוצה.  ‏אני אומרת לה שאני הולכת להחליף למכנס החדש. היא אומרת אוף קורס, עם חיוך מתנצל. הפרידה הכי מביכה אבר. ‏הרי אין חיבוק, ומה קשור לחיצת יד? גם לא ממש אמרנו ביי. כל אחת פנתה לדרכה (סיטואציה בריטית ה). ‏פרידה מבן אדם זר שיש לך סיפור של בדיוק חצי שעה גג איתו. אבל חתיכת סיפור מוזר. 

מה את עושה "שם"?
אני עובדת בחברת קריאייטיב וגם כפרילנסרית, צילום ועיצוב גרפי.
איפה את חולמת להיות עוד שנה?

אני עובדת על ספר מגניב, ומכוונת להתמקד בצילום טיולים.
תמיד פתוחה לשיתופי פעולה במיוחד במה שקשור לטיולים, אספנות, מוזיקה ובידור

bottom of page