נשים ישראליות חוות, כותבות ומצלמות עולם
אירה, בורדו
אני אירה, מרוסיה במקור (עליתי ממוסקבה בגיל 8), מאוד ישראלית בנשמה ועכשיו קצת זהות נודדת שכזאת. לפני שבע שנים אני ובן זוגי, רמון, עברנו לפריז. נטולי דאגות ועם המון התלהבות מהיופי והטעמים טרפנו את עיר האורות ואת כל מה שיש לה להציע. ואז הגיעו שני ילדים קטנים וחמודים וגרמו לפריז להיות פחות אטרקטיבית אז לפני שנה עברנו לבורדו שבדרום צרפת. קצת על חיי המקצועיים- רואת חשבון בארץ, נציגת משרד הכלכלה ב OECD בפריז והיום כותבת בלוג על בורדו באושר רב.
שאלות לאירה? כתבו לה
מה הדבר הכי חשוב שארזת איתך לרילוקיישן?
אני אהיה קצת קיצ'ית ואגיד שהדבר הכי חשוב שלקחתי איתי זה זוגיות חזקה. רילוקיישן זאת חוויה אך גם טלטלה ולכן לטוב ולרע בן הזוג שלך הופך להיות המשפחה היחידה שלך והזוגיות חייבת להיות חזקה מספיק להתמודד עם הדברים הקשים יותר במעבר הזה.
מה הכי טוב ברילוקיישן?
לפגוש מלא אנשים חדשים מכל העולם ולחיות קצת בתחושה של חווייה.
מה האתגר העיקרי?
מבחינתי השפה היא האתגר המרכזי ועם זה באים עוד אתגרים כמו ירידה בבטחון העצמי (בעיקר ברמה המקצועית).
איך קיבלת החלטה לעשות רילוקיישן?
בעלי קיבל הצעה לעשות דוקטורט בפריז ואני על הדרך החלטתי שזה זמן טוב לתואר שני ולחוויה בעיר היפה בעולם.
איך הייתה ההתחלה?
ברובה היא הייתה מאוד חיובית, מצאנו דירה עוד כשהיינו בישראל (עד היום לא ברור איך היה לנו כזה מזל). מצאנו די הרבה חברים על ההתחלה ומצאתי עבודה תוך שלושה חודשים. הכל היה גם באוירה די קלילה כי עברנו הרבה לפני שהחלטנו להרחיב את המשפחה ובלי ילדים הכל הרבה יותר קל.
טיפ למישהי שלפני רילוקיישן- תנסו ללמוד את השפה לפני שמגיעים, זה מאוד מאוד מקל על החיים. תעבדו קשה בהתחלה כדי למצוא חברים ולבנות רשת חברתית, זה ישתלם אחר כך, הם יהיו המשפחה שלכם לשנים הקרובות. היום בעידן הפייסבוק זה לא מאוד קשה, יש קבוצות של expats ושל אמהות בכל מקום. נצלו את זה, תלכו למפגשים ותזמינו אנשים הביתה (אנשים מאוד מתלהבים משקשוקה, היא הביאה לנו הרבה חברים).
יש משהו שגילית על עצמך במהלך הרילוקיישן והפתיע אותך?
גיליתי שאין לי שום פחד מבדידות, אני מרגישה שאני יכולה מהר מאוד למצוא חברים בכל מקום וזה מאוד מקל על מעבר למקומות חדשים. מצד שני גיליתי שקשה לי להתמודד עם אתגרים חדשים ושהפחד מכשלון משתק אותי.
סיפור על מפגש עם ה"תרבות החדשה"
יש הרבה דברים שהפתיעו אותי בתרבות הצרפתית אבל אם לתת סיפור אחד קטן זה האופן בו אוכלים את הגבינה. הגבינות תמיד מוגשות כמעין מנת ביניים בין המנה העיקרים ולקינוח. וזה משהו שהוא חובה בכל ארוחה, בין אם במסעדה או סתם בבית של חברים. עד היום קשה לי להתרגל לקונספט הזה וכשאנחנו מזמינים חברים צרפתים לארוחות יש תחושה שהם נורא מופתעים שלא מוגשת להם גבינהאחרי המנה העיקרית.
מה את עושה "שם"?
לפני מספר חודשים התחלתי לכתוב בלוג באנגלית על דברים מגניבים לעשות בבורדו ובאופן כללי בדרום מערב צרפת. מעבר לזה שאני מאוד אוהבת את העבודה הזאת זיהיתי בה הזדמנות עסקית. זאת עיר שהופכת בשנים האחרונות למאוד פופולרית אבל אין עדיין הרבה מידע באנגלית, אז אני מקוה למלא את החלל הזה.
אם בא לכם לטייל במקום חדש ומפתיע, תקראו קצת על בורדו בבלוג שלי www.lostinbordeaux.com
איפה את חולמת להיות עוד שנה?
בעוד שנה אני מקוה להיות בבורדו עם אתר תיירות מצליח ועם שיתופי פעולה. אני עדיין בשלב של לבנות תוכנית עסקית אבל חוץ מבלוג עם המלצות על סיורים, מקומות מעניינים ואירועים הייתי רוצה גם לתת שירות של בניית טיול לאנשים שרוצים לטייל קצת שונה ולא ללכת רק בעקבות המקמות התיירותיים ביותר.
האם את פתוחה לשיתופי פעולה?
בהחלט!! בגלל שאני ממש בתחילת דרכי בתחום, קשה לי לראות את כל שיתופי הפעולה הרלוונטיים אבל כהתחלה אני מניחה שכל מי שהוא בתחום התיירות, צילום, גסטרונומיה וכו יכולים להיות רלוונטיים.